כשאני לא מבינה איך זה קרה, איך דבר כזה טוב נפל לידיים שלי, ואני לא תכננתי ככה. צירוף מקרים יכול להיות מפגש עם חבר שלא ראיתי כבר הרבה זמן, או מחיר טוב של משהו שלא ידעתי שאפשר ככה להשיג אותו. אבל האם היה כל זה צרוף מקרים? זה לא היה יד השם? משהו שלי אין מושג איך זה קורה, אבל אני לא לבד, יש לי פרטנר ששמו אלוהים והוא דואג להביא לי מקרים ודברים טובים לחיי גם אם אני לא יודעת איך זה נפל עלי. אז אתם צודקים, אני לא מאמינה בצירופי מקרים. אני חושבת שהכל מאלוהים. הוא משגיח על העולם הקטן שלי כמו שהוא משגיח על העולם הגדול של כולנו, והוא מסדר לי את החיים ככה שזה יקל עלי קצת. נכון שהוא לא נכנס לראש שלי בדרך כלל, והוא לא מכתיב לי מה לעשות עם המקרים שהוא מביא לידי, אבל ההזדמנות שם. אם אני רוצה, אפשר לקחת את זה לידיים ולהשתמש בזה כדי שאני אלמד איך להתנהג בצורה שתעזור לי בחיים.
למשל, יש בחורה אחת שרק עכשיו הכרתי והיא עושה לי את החיים מאוד קשים. היא חושבת אני מתקיפה אותה ולא מתנהגת אליה יפה. לי יש בעייה מאוד עתיקה של להתחשב יותר מדי במה אנשים אחרים אומרים וחושבים עלי. אם הם לא מרוצים ממני אני אעשה הכל, אשנה את סגנון הדיבור, מה שאפשר כדי שיאהבו אותי, יקבלו אותי לחברתם. רוב האנשים האלה לא חשובים לי, לא מעניינים אותי ולא נשארים בחיי לזמן ארוך, ואם כן הם מאוד שוליים בחיי. אמי, ועוד אנשים שרוצים בטובתי תמיד אמרו לי, אל תשימי לב למה שהם אומרים, למה מי הם? לא עזר כלום. תמיד שמתי לב, נפגעתי, בכיתי, הרגשתי רע, והם, אותם אנשים בכלל לא ידעו מי אני.
בזכות אותה הגברת שהאשימה אותי בהתקפה ואחרי קצת זמן עם בני ברוך, למדתי לא לקחת את הכל כל כך ברצינות. זה לא שווה. אני מאוד מודה לגברת ברברה. היא לימדה אותי שיעור מאוד חשוב. פגישתי איתה לגמרי לא היתה צירוף מקרים. הכל מאלוהים.