מה יקרה אם אמות מחר בבוקר?

כן, גם אני קצת נרתעתי משם הספר בהתחלה, למרות שגם אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה "מה יקרה כש.."?? , אבל מכיוון שיצר הסקרנות שבי השתלט, קראתי את הספר בגמיעה אחת ונסחפתי אל סיפורה של דפנה. הספר מקבץ לתוכו ממכתביה האישיים של דפנה מאיר ז"ל ,שנרצחה בביתה ביישוב עתניאל בידי מחבל בשנת 2016. המכתבים ממוענים לאנשים קרובים יותר וגם פחות, שסבבו את מסעה.

התחברתי מיידית להשקפותיה הנרחבות, להומור הקליל , על תפיסתה באור חיובי כל מצב או מאורע, לפתיחותה הכנה, לאמונתה האמיתית וערכיה שאותה חלקה וחילקה. בעיניי הצטיירה אישה עדינה אהובה ואוהבת ועם זאת לוחמת וגיבורה אמיצה. מסירותה לבעלה ולילדיה ובעצם לכל מכריה ודורשיה, המיסו את ליבי בחום של נתינה אדירה.

נדהמתי מאוצר המילים השופע, כישורי הכתיבה המתנגנים על הדף בחן ובחכמה, שנתנו לי ,כקוראת, מורת-דרך, השראה רבה ותפיסה יצירתית ומעודנת לגבי חינוך, השקעה, תרומה לחברה ואדיבות. לנוכח הטרגדיה במותה, אי אפשר להשאר אדישים, הלב נצבט, הלא-ייתכן קרה, והדמעות ממהרות להתפרץ כשילדיה הבוגרים כותבים לה לאחר מותה עד כמה היא חסרה וכמה הם גאים בה שלפחות זכו לחוש את אהבתה, לקבל את החכמה שמסרה להם מניסיונה, דרך פועלה החיובית, האופטימיות שנטעה בה אמונתה, הכלים שתרמה להם, הערכים, החידושים והחופש.

משפחתה מעריצה אותה (וכן גם אני) על כנותה העיקשת, על הזמן שהקדישה לכל אחד ואחת, השיחות והתובנות הגדולות שישארו איתם לעד. התחברתי מאוד לדפנה כילדה שגדלה ללא דמות אמהית אמיתית וכל ילדותה חקרה מקומות, סגנונות, שפות ודמויות כדי ליצור דמות אימהית חדשה, כפי שרצתה בדמיונה, וזה נצחון מאוד גדול, היצירה הכי חשובה.

ממכתביה היפים קיבלתי המון מסרים וחיזוקים שהיו לה לשימוש, כמו: יושר, קבלה עצמית, קבלת האחר, אומץ, יציאה מהעדר, דעתנות, חופש ביטוי ואהבת חינם. אני מודה על הזכות לקרוא וללמוד ממכתביה האישיים והמרתקים של דפנה, היא גיבורה ניצחית בעיניי הן בפועלה, הצלחותיה, התקדמותה לשינוי, עשייתה הברוכה ועזרתה הרבה לאנושות, בכך היא קיימה את הכלל …"ואהבת לרעך כמוך"….