איך לפנות אליך? אתה, את, הם? אנחנו?
לגבי המושג אלוהים ישנן דעות רבות ומגוונות וגם שאלות רבות, כמו למשל למה זה כתוב ברבים כ"אלוהים", במיוחד באמונה מונותאיסטית, שמאמינה בקיומו של אל אחד בלבד? יש את הגישה שאני מגדיר בתור "ילדותית" שבה מדומיין אלוהים כמעין סבא זקן בדמות שדומה לסנטה קלאוס או משהו בסגנון, היושב שם במרומים, לפעמים שמח, לפעמים כועס וכשהוא כועס הוא מכה על הענן ומביא סופה או מסתכל על כל אחד נקודתית ומשלם לו את שכרו או עונשו.
יש את הגישה שאני אימצתי, שאלוהים הוא חוק פיזיקלי הכולל בתוכו את כל החוקים האחרים, מעין חוק עליון. זה נשמע קצת תלוש, אבל מי שמתעניין קצת בתורת הקוונטים ובפיזיקה בכלל, יודע שחוקים נוטים להיות כוללים ולהכיל בתוכם את שאר המקרים והחוקים הפרטניים כמו למשל חוק שימור האנרגיה או חוקי ניוטון. הם נכונים אם מסתכלים על המקרים הפרטניים המתוארים בספרות, אך איינשטיין מצא שהם רק חלק מחוק הרבה יותר כללי. המכניקה של ניוטון היא נכונה רק בתוך מסגרות מסוימות ולמעשה ניוטון אפילו טעה בתמונה הגדולה.
אז לטענתי, אלוהים הוא החוק הכללי שבטבע, החוק העליון, שתופס לגבי כל המסגרות ופועל בכל מקום ובכל זמן. חוק כמו חוק, פועל בלי שיקול דעת, בלי סנטימנטים אישיים ובלי "פרוטקציות" לאף אחד, הוא פועל בצורה ישירה וקרה: פעלת נכון- הצלחת-הפידבק "אוטומטי", לא פעלת נכון – לא הצלחת-הפידבק "אוטומטי" באותה מידה. לכן אין לייחס ל"אלוהים" תכונות אנושיות או צורה גשמית כלשהי.
מעבר להיותו חוק, חוק אלוהים או חוק האהבה ששולט בכל, הוא גם כח "חיובי" שרוצה להיטיב, אפשר לומר "טוב ומיטיב", ויש לו מטרה – להיטיב לנבראיו. למעשה אומרים ש"אין עוד מלבדו" – בעצם הכל כולל הכל זה אלוהים. מוזר מאוד אבל צריך להיפתח לזה, כמו תורת הקוונטים.
אז בעצם, אלוהים הוא לא אבא, לא סבא, לא דודה ולא סבתא. אלוהים הוא פשוט חוק.